* גישה התפתחותית אינטגרטיבית
גישה אינטגרטיבית, מכוונת את הטיפול לסביבות חייו של הילד. היא מעודדת את עולמו הפנימי של הילד בעזרת דרישות המציאות כפי שבאות לידי ביטוי בסביבות אלה.

על פי הגישה האינטגרטיבית תנועה התפתחותית נוצרת מהמפגש בין עולמו הפנימי של הילד לבין דרישות המציאות החיצונית אותה הוא פוגש.

גישה זו מסייעת לילד לפתח תשתית משאבים התפתחותיים ומניעה את כוחותיו מתוך עולמו הפנימי בתהליך של קשר משמעותי והדדיות. הגישה מעודדת את הילד להתארגן בסביבה שיש בה דרישות מציאות ותומכת בו לעמוד בדרישות אלה באמצעות פיתוח מיומנויות מתאימות.

בתוכנית התערבות על פי גישה אינטגרטיבית, תחילה יש להגדיר את מטרות הטיפול על פי צרכי התפקוד שלו בסביבות ההשתתפות של הילד. לאחר מכן יש לבחון אילו תחומי טיפול יתמכו בהשגת מטרות הטיפול במשותף, כאשר כל תחום טיפול סקטוריאלי תומך במקביל אליו בהשגרת המטרות.

** גישה אקולוגית (ברונפנברנר)
מתארת את הילד המתפתח בסביבה שהיא למעשה רשת של מערכות התלויות זו בזו ומשפיעות זו על זו. הגישה מרחיבה את התייחסותנו לגורמים המעצבים את התפתחותם של ילדים.